רש"י על חולין ס״ב

1 היה בקי בהן - בפרס ועזניה ויודע מי קרוי פרס ועזניה:

2 עוף הבא בסימן אחד טהור - אם יודע שאין דומה להן ואין שמו פרס ועזניה אבל אם שמו פרס חיישינן שמא מינו הוא:

3 בסימן אחד טמא - שמא פרס ועזניה הם:

4 בב' סימנים טהור - דנפקא ליה מספק פרס ועזניה ומספק כל שאר עופות טמאין דאית להו תלתא חוץ מעורב:

5 הזרזיר - הוא אישטורני"ל:

6 מפני שיש לו זפק - ואין זה מאותן שני סימנים שבעורב ומ"מ אין לו אלא שנים ולרבי אליעזר מפני שרגיל לשכון עם העורבים מחזיקו ממנו וכדתניא בהחובל ב"ק צב: רבי אליעזר אומר לא על חנם זרזיר הולך אצל עורב אלא מפני שהוא מינו:

7 סנונית - ארונדייל"א:

8 עוף הבא בסימן אחד טהור - ואפילו אין בקי בהן ובשמותיהן דלא חיישינן דלמא פרס ועזניה הן כדמפרש לקמיה דלא שכיחי בישוב אלא במדברות:

9 והני מילי דלא דריס - כי משכחינן ביה סימן אחד מחזקינן ליה בטהור כל כמה דלא חזינן ליה דדריס. ונראה לי שכל עוף הנותן רגלו על האוכל כשהוא אוכלו ומחזיקו ברגלו שלא ינוד ולא ינטל כולו אצל פיו הוא דריסה וכן דרך העורבים שגדלין בבתים שקורין קוא"ה:

10 הא דרב נחמן מאי - דאמר לעיל דבעינן בקי ואי לא חיישינן לפרס ועזניה:

11 מאי איכא - למאי ניחוש:

12 המסרט - אשגרטנ"ר בלע"ז:

13 לטהרת מצורע - שהוא צפור האמור בתורה:

14 מר זוטרא מתני הכי - להא דאמימר ללישנא קמא דאמימר דפסק הלכתא כרבי אליעזר דאסר לית ליה דרב יהודה דמכשר ליה לטהרת מצורע דהא טהורות כתיב:

15 הכי גרסינן היינו דקתני סנונית לבנה ולא גרסינן שנחלקו בה - דלאו אדרב יהודה קאי אלא אמתני' דקתני למינהו להביא סנונית לבנה:

16 לאפוקי דבתי - הגדלות והדרות בקירות הבתים ושחורות הן:

17 תסיל - מין יונה הוא:

18 ופסול משום תורין - אם בא להביאו משיזקין בתורת תורין כדאמרינן בפרק קמא לעיל חולין כב. גדולים כשרים קטנים פסולין וכשר משום יונה בקטנה:

19 דאציפי - מין תורין:

20 תורין של רחבה - כך שמן:

21 פוסלין מי חטאת - אם שתו מהן מפני שאין מוצצין אלא מגביהין פיהן לאחר שקולטות את המים והמים נופלים מפיהם והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה דקי"ל בסמכת גיטין דף נג. שהמלאכה פוסלתן:

22 חוץ מן היונה מפני שמוצצת - ובאלו הנותרים לא נעשה מלאכה:

23 ואם איתא - דתסיל מין יונה הוא:

24 תסיל מוצץ ומקיא - ואפילו הכי מין יונה הוא דהא מוצץ ושאר עופות אין מוצצין אלא שואבין בחרטום התחתון וכיון דתסיל מקיא פוסל מפני הקיאה המעורבת והוה ליה כרוק בעלמא אי נמי משום מלאכה:

25 כופשני - תורין בלשון ארמי:

26 צוצייני - על שם מקומן:

27 אזוב יון - וכל אלו מין אזוב הן אלא שיש להן שם לווי. אלמא שם לווי פסול והאי מקשה סבר דצוצייני שם לווי הוא ולא על שם מקומן:

28 כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה - כגון אזוב ובאתה תורה והקפידה כגון אזוב שהזכירתו תורה בכמה מקומות ולא נשמט לנו מקרא לכתוב אזוב בשם לווי שמע מינה קפידא הוא:

29 כופשני - לשון של תורים:

30 הני כרזי - חגבין:

31 דבי חלפי - אורטאו"ש:

32 דבי כרבא - כרוב:

33 ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף - דלאו ספק נינהו אלא ודאי טמאין:

34 צרדא - ברדא:

35 בר מיניה - מבלעדיו כלומר סור מעלינו:

36 חובא וחוגא הרנוגא וסוגא כוחילנא תושלמי:

37 והני קורקבנן נקלף בסכינא - ושאר שלשת הסימנין מבוררים בהן ומספקא לן אי קילוף הוא הרי יש להן ארבעה סימנין ויצאו מספק כל עופות טמאין ואי לאו קילוף הוא אין כאן אלא שלשה ובספק שאר עופות טמאין שיש להם שלשה סימנין:

38 דלא הוה מיקלף קורקבניה - אלמא עוף טהור נמי זימנין דקשה לקלפו:

39 עמוני ולא עמונית - הלכה רווחת בישראל דכתיב דברים כג על דבר אשר לא קדמו אתכם ואין דרכה של אשה לקדם:

40 חזיוה דדרסה ואכלה - ראוה חכמים שדורסת ואוכלת והיינו גירותא דאמרי' לקמן בפ' כל הבשר חולין דף קט: אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא שטעמו כטעמו. ומתוך שאין אנו בקיאין בהם נראה לי דעוף הבא לפנינו יש לומר שמא ידרוס דהא הך תרנגולתא דאגמא היו מחזיקין בטהורה ולאחר זמן ראוה שדורסת ואין עוף נאכל לנו אלא במסורת עוף שמסרו לנו אבותינו בטהור ושלא מסרו לנו יש לחוש ובמסורת יש לנו לסמוך כדאמר לקמן חולין דף סג: שעוף טהור נאכל במסורת:

41 שבור אנדרפטא - שם העוף:

42 פירוז רשיעא - שם אדם שהיה מוחזק רשע בעיניהם:

43 פרואה אמגושא - שם מכשף והוא עשה לשכת בית הפרוה במסכת יומא דף לה.:

44 מרדו זגיד ואכיל - שם עוף אחד וכן כולם שם עופות הן: